מאת :חאיק עטאללה –מנהל הפיזיותרפיה
אוסטאופורוזיס או בשמה הנוסף, בריחת סידן, היא דלדול של העצם: העצם הופכת להיות פחות דחוסה, ולכן חשופה יותר לשברים. העצם הולכת וניהיית חלולה, מדולדלת ושבירה מאוד ובמחלה זו הפתולוגיה העיקרית היא – שברים. כתוצאה מקריסת החוליות אנשים שחולים במחלה נעשים נמוכים יותר. המחלה פוגעת בכל עצמות השלד. אוסטאופורוזיס היא הסיבה השכיחה ביותר לשברים בגיל המבוגר ב-2 המינים. המחלה מלווה בתחלואה ותמותה.
אז מה התסמינים? ומה דרכי טיפול?
קצת סטיסטיקה על אוסטיאופורוזיס ואוסטיופניה
- כ-40% מהנשים הפוסט-מנופאוזליות יחוו שבר אוסטאופורוטי במהלך חייהן.
- כ-25% מהגברים מעל גיל 60 שנה יחוו שבר אוסטאופורוטי במהלך חייהם.
- אחד מכל חמישה שברי ירך ילווה בתמותה בשנה ראשונה לאחר השבר
- שליש משברי הירך האוסטיופורוטיים קורים בגברים.
- מין: נשים מצויות ברמת סיכון גבוהה יותר מאשר גברים.
- גיל: מבוגרים מצויים בסיכון גבוה יותר מאשר צעירים.
- בשנה הראשונה לאחר שבר בירך ובעמוד שדרה יותר תמותה בגברים מבנשים
- העצם היא רקמה חיה, ובמשך כל החיים מתקיימים בה תהליכים של פירוק ושל בנייה. כמויות קטנות של עצם נהרסות ומוחלפות בעצם חדשה. במשך הילדות, ובעיקר בתקופת ההתבגרות, נבנית מסת העצם. עם סיום ההתבגרות, בין גיל 20 לגיל 30, מגיעים לכמות העצם המרבית.
- בעשורים השלישי והרביעי שווה קצב הפירוק של העצם לקצב הבנייה, כך שכמות העצם לא משתנה. לאחר מכן – במיוחד אצל נשים לאחר הפסקת המחזור – עולה קצב הפירוק של העצם על קצב הבנייה, ולכן יש ירידה הדרגתית ומתמשכת בכמות העצם
גורמים למחלה:
מבנה גוף :
בני אדם קטנים ורזים מצויים בסיכון גבוה יותר מאשר אנשים גבוהים בעלי מבנה גוף מלא.
תורשה:
מי שיש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה שלקו במחלה מצויים בסיכון גבוה יותר ממי שאין להם קרובי משפחה שלקו במחלה.
סיבה נוספת המעלה את הסיכון למחלה הוא עישון
חשיפה נמוכה לאסטרוגן:
נשים שאצלן הופיע המחזור בגיל מבוגר יחסית והפסיק בגיל צעיר יחסית חשופות יותר לאוסטאופורוזיס מאשר נשים שאצלן הופיע המחזור בגיל צעיר והסתיים בגיל מבוגר.
הפרעות אכילה כמו אנורקסיה או בולימיה וכן צריכה מופרזת של אלכוהול ושל קפאין.
מחלות כרוניות שונות כמו דלקת מפרקים כרונית ופעילות יתר של בלוטת התריס.
שימוש ממושך בתרופות מסוימות כמו תרופות ממשפחת הסטרואידים (למשל פרדניסון).
שכיבה ממושכת – למשל בעקבות מחלה.
מחלת האוסטאופורוזיס הולכת ומתפתחת בהדרגה בלי שחשים בה משום שהיא אינה גורמת לכאבים כלשהם. מהסיבה הזאת יש מי שמכנים אותה "המחלה השקטה". נוסף על כך, התסמין העיקרי שלה – הנטייה ללקות בשברים – עלול שלא להתגלות במשך שנים רבות פשוט משום שלחולה במחלה לא קרו תאונות כלשהן. מסת העצם עלולה לקטון בעשרות אחוזים לפני שיופיעו שברים שיביאו לאבחון המחלה.
השברים שנגרמים בגלל בריחת סידן יכולים להופיע כמעט בכל עצם בגוף, אולם הם שכיחים במיוחד בחוליות עמוד השדרה, בשורש כף היד ובצוואר הירך.
בחוליות עמוד השדרה יכולה המחלה לבוא לידי ביטוי לא רק בשברים אלא גם בעקמת, באובדן גובה, בהגבלות תנועה ובכאבים מתמשכים.
ההשלכות של שברים בצוואר הירך הן לרוב הקשות ביותר שכן הם מחייבים ניתוח, אשפוז ושיקום ממושך.
הופעת שברים בעצמות הינה הסיבוך הרפואי השכיח והחמור ביותר של מחלת אוסטאופורוזיס. רוב השברים מופיעים בעמוד השדרה או בעצם אגן הירכיים – עצמות אלה נושאות את מירב משקל גופך. שברים באגן הירכיים מתרחשים בעיקר כתוצאה מחבלה או מנפילה.
למרות שרוב חולי אוסטיאופורזיס מחלימים היטב הודות לטיפולים ניתוחיים מתקדמים וחדשניים, שבר באגן הירכיים עלול לגרום לנכות ואף למוות כתוצאה מסיבוכים שלאחר הניתוח, במיוחד אצל אנשים מבוגרים . כמו כן גם שברים בפרק כף היד, המתרחשים כתוצאה מנפילה, שכיחים ביותר.
אוסטאופניה (Osteopenia) או מסת עצם נמוכה, הינה איבוד מסת עצם מתונה אשר אינה חמורה מספיק בכדי להיקרא אוסטיאופורוסיז, אך היא בהחלט מגבירה את הסיכוי שלך ללקות במחלה. הרופא המטפל בך יכול לאבחן אוסטאופניה, או שלבים מוקדמים של אוסטיאופורוסזיס בשימוש במבחר כלים למדידת צפיפות העצם שלך.
שיטת ההדמיה הטובה ביותר הינה בדיקת צפיפות עצם בשיטת ה-DEXA. הליך זה הינו מהיר, פשוט ונותן תוצאות מדויקות ביותר. הבדיקה מודדת את צפיפות העצם בעמוד השדרה, עצם האגן ופרק כף היד שלך – האזורים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר להיפגע ממחלת אוסטאופורוזיס – והבדיקה משמשת גם למעקב אחר שינויים בעצמות אלה במשך הזמן.
ישנן בדיקות נוספות אשר מודדות במדויק את צפיפות העצם והן:
• אולטרה-סאונד
• בדיקת CT
המלצה
במידה והינך אישה, הארגון הלאומי האמריקאי של אוסטאופורוזיס ממליץ לך לעבור בדיקה לצפיפות העצם במידה ואינך נוטלת גלולות הורמונים המכילים אסטרוגן, ובמידה ו:
הינך מעל גיל 65, ללא כל קשר להשתייכותך לאחת מקבוצות הסיכון השונות.
• עברת את גיל המעבר, והינך משתייכת לפחות לאחת מתוך קבוצות הסיכון השונות, בנוסף לאירוע אחד של שבר באחת מעצמותיך.
• הינך סובלת ממצאים רפואיים כלשהם בעמוד השדרה
הינך משתמשת בתרופות, כגון prednisone, שמדכא תהליכי דלקת ואלרגיה העלולות לגרום למחלת אוסטאופורוזיס.
• הינך סובל מסכרת סוג 1, מחלת כבד, מחלת כליות, מחלה בבלוטת התריס או אם יש במשפחתך היסטוריה של אוסטאופורוזיס.
• נכנסת לגיל המעבר בגיל מוקדם.
הרופאים אינם נוהגים להמליץ בדרך כלל על בדיקות לגילוי מוקדם של אוסטאופורוזיס אצל גברים מכיוון שהמחלה נפוצה פחות אצל גברים מאשר אצל נשים
טיפול
הטיפול הוא בעיקר נקיטת צעדי מנע: שמירה על מסת העצם באמצעות אורח חיים מתאים הכולל התעמלות שבונה עצם, תזונה נכונה ונטילת תוספי מזון. התעמלות שבונה עצם היא כל פעילות שמעמיסה משקל על השלד. גם הליכה היא פעילות מצוינת למטרה הזאת.
תזונה שמונעת דלדול עצם כוללת שיעור גבוה של סידן, ולמי שכבר אובחנה אצלו ירידה בצפיפות העצם מומלץ לצרוך גם תוספי מזון המכילים סידן וכן ויטמין D.
הטיפול במצבים מתקדמים של המחלה הוא מוגבל ביותר
התעמלות
הליכה יומית של כחצי שעה ותרגילים המעמיסים משקל על מערכת השלד עשויים לעכב את המחלה. תוכניות אימונים בטוחות לבעלי סיכון גבוה ולכאלו שכבר חולים בדלדול עצם נבנות על ידי פיזיותרפיסטים.
תזונה
מסת גוף נמוכה מאוד היא גורם סיכון משמעותי למחלה. שמירה על מסת גוף תקינה, תזונה בריאה והימנעות מצריכה מופרזת של אלכוהול, קפאין וטבק לאורך שנים מקטינה מאוד את הסיכון לדלדול עצם.
תוספי מזון, סידן וויטמין D
צריכה מתאימה לאורך שנים, של סידן וויטמין D בעזרת תוספי מזון מועילה לבניית מסת העצם בגיל ההתבגרות ומפחיתה את ההסתברות לשברים באוכלוסייה מבוגרת
טיפול תרופתי:בהתאם להמלצת רופא
לפעילות גופנית יש משקל משמעותי, תועלתי בעיכוב תהליך אוסטיאופורוזיס בכל טווח הגילאים. אזורי הגוף שבהם חלה עליה בצפיפות העצם בגברים ובנשים קשורים ישירות לסוג הפעילות הגופנית ולעצמות שעליהן מוטל העומס. חשוב לגוון בסוגי הפעילות הגופנית ולשלב את מגוון הסוגים וכן להקפיד גם על עבודה על אזורי הגוף השונים. באמצעות פיזיותרפיה, ניתן להתמקד בתרגילים ייעודיים לחיזוק מסת העצם. כמו כן, לא פחות חשוב הוא השלוב של תרגיליי שיווי-משקל כדי למנוע נפילות, בייחוד אצל אותם אנשים שלהם מסת העצם כבר ירודה.
חשיבות תרגילי פייזותרפיה ופעילות הגופנית במניעת תסמיני האוסטאופרוזיס:
האטת קצב אובדן המינרלים (הגנה על השלד) ושמירה על מסת העצם
• שיפור יכולת תפקודית
• הקטנת הסיכון לנפילות ושברים
• מניעת כאבים והקלתם
סוגי תרגילים בפיזיתרפיה המסייעים במניעת אוסטיאופורוזיס:
תרגילי פיזיותרפיה נושאי משקל (הליכה, ריצה)
• תרגילי פיזיותרפיה הכוללים פעולת דחיסה בין העצמות
• תרגילי פיזיותרפיה כנגד התנגדות (משקולות, גומיות, מכשירי כושר)
• תרגילי פיזיותרפיה לשיווי משקל
• תרגילים פיזיותרפיה לטיפוח ותרגול יציבה
• תרגילי פיזיותרפיה להרפיה
