מאת: אלעזר דוידוביץ מנהל השרות הסוציאלי בבית הורים בן יהודה
עצמו את עיניכם לרגע ותחשבו על המילה "בית" , על המילה "משפחה". אילו מחשבות עולות? אילו רגשות אתם חשים? ביטחון, געגוע, נחמה. אכן, אין כמו בבית אך משפחות רבות מגיעות לצומת שבו עליהן להחליט על סידור מוסדי.
כעובד סוציאלי המלווה את המשפחות המתקבלות לבית האבות אני חווה יחד איתם את ההתלבטות ואת חיבוטי הנפש כאשר הם פוגשים בסיטואציה של אדם קרוב שהפך לסיעודי או לתשוש נפש. זהו קושי גדול עבורם וההחלטה היא כלל וכלל לא פשוטה. האם להשאיר את היקר לי בבית? ואם כן איך אסתדר? מי יטפל ומי יעזור?
היציאה מהבית היא לא פשוטה ומציבה אתגרים רבים הן עבור הדייר והן עבור המשפחה. עצם העובדה שמדובר באנשים מבוגרים מעצימה לעיתים את הקושי. תפקידו של העובד הסוציאלי הוא בראש ובראשונה להכיל את הקושי של הדייר ומשפחתן , להיות איתם ברגעים אלה ולנסות מענה לקשיים הללו. לאחר שהמשפחה כבר קיבלה את ההחלטה להכניס את היקר לה לבית אבות העובד הסוציאלי ממשיך בליווי ובריכוז הקשר מול הדייר ומשפחתו.
בעת קבלת הדייר מתגייס כל הצוות לקליטת מוצלחת וטובה של הדייר במחלקה. בשלב ראשון ,בעת קבלת הדייר על העובד הסוציאלי לאתר את הקשיים הנוכחיים ואת אלו שצפויים לדייר ולמשפחתו. העו"ס פועל יחד עם האח האחראי במחלקה ועם כלל הצוות הרב מקצועי על מנת לרכז את כל הבקשות של הדייר ומשפחתו ולתת מענה מקצועי .
אחד האתגרים הגדולים בעיני בטיפול הוא לנסות ולמצוא את הייחוד של כל דייר בתוך שאר הדיירים. כל דייר ודיירת מגיעים עם סיפור חיים , עם הרגלים ועם דברים שחשובים להם. לעתים אנו עורכים ביקור בית אצל דייר לפני קבלתו יושבים עם המשפחה ורואים את התמונות של בני המשפחה ,שומעים את הסיפורים והלב נחמץ על מצבו של הדייר. דבר זה מעצים לעיתים את הדילמה של המשפחה בבואם להחליט על פתרון עבור יקירם. בשיחות אלה אנו מנסים לקבל מידע מהמשפחה על דברים ייחודיים לגבי הדייר או הדיירת שיכולים להיות לנו לעזר בעתיד בטיפול.
מרכיב עיקרי בקליטה של הדייר החדש למוסד הוא תאום ציפיות עם המשפחה יחד עם צוות המחלקה על מנת להביא לידיעתם את מצבו של יקירם בצורה המקצועית ביותר וכמו כן לקבל משוב מהמשפחה על תקופת שהותה הראשונה במוסד. לא אחת מוצא את עצמו העו"ס בין הרצון לרצות את המשפחה לבין הרצון לעמוד במגבלות ובנהלים שהעבודה בבית האבות מציבה. לרוב , ועם רצון טוב ניתן לגשר על הפערים בין רצונות הדייר והמשפחה לבין מה שהצוות יכול להעניק. אנו עוברים מסע משותף יחד עם המשפחה ומשפחתו ומקווים לעשות זאת בצורה האנושית והמקצועית ביותר.
בתחילתו של כל יום עבודה אני נושא תפילה בליבי שאצליח לעשות ככל יכולתי למען הדיירים והמשפחות ושאצליח לסייע להם ככל שאוכל יחד עם כל הצוות בבית האבות.
